יום רביעי, 17 בספטמבר 2008
יום שלישי, 17 בספטמבר 2008
(טקס האשכבה לקליף הריס)
אמר קליף: "רוצה לתוודה לכל מי שבא לאבלתי ולמסת הקבורה שלי, במיוחד לסדר השלישי מהקרמליטים, ממנו הייתי חבר. גם רוצה לתוודה לגרג ומשפחתו, יחד עם כל אלה שהטיפלו בי ובאשכבה זו. תודה גם לכל החברים הטובים שלי שבאו אף הם. אתם רואים אותי בגן עדן עם אשתי מרי, כשהיא מחברת אותנו שנית לישוע ומריה. חזונה והצחוק הקסום שלה היו סימן לכם שאני קיבלתי חנינה מאת ישוע להגיע לגן העדן ישירות. ימי הסבל האחרונים שלי היו גיהנומו על הארץ לחטאי. אנחנו נתרפע עבור משפחתי וחברתי, אז פנה אלינו בצרכיך לתיקון. אנחנו מחכים ליום שבו נגש לשלום כלכם בתגמול אדוננו על אמונתנו."
ישוע אמר: "עמי, משימתכם צריכה להיות כיצד להגביר את מספר האנשים שבאים למסה ביום ראשון, ולהשפיע עליהם באהבתי כך שהמגיעים לא ייפלו. כאשר תביטו בהרכב של אלה שמגיעים למסה, רובם נראים כזקנים יותר. אתם אובדים חלק מהאנשים בשל מות זקנה, אך צריך למשוך יותר צעירים כדי להחליף אותם במספריהם. יש לתת מאמצים נוספים לצעירים במשפחותכם של הכנסייה כך שישארו באזורכם. עבודה גרמה לנדידה לאזורים אחרים, אבל ההורים חייבים לעודד את ילדיהם להישאר חזקים באמונתם כדי שיוכלו להרחיב את מספר הקתולים. כאשר ההורים חזקים באמונתו שלהם, זה יהיה דוגמא טובה לעידוד הילדים לשהות באמונתם. אבל אם ההורים חלשים באמונה או רק אחד מההורים נאמן, אז קשה יותר לילדיהם להישאר באמונתם. הפרעות העולםיות והמספר הקטן של כוהנים עושים את זה קשה יותר למצוא מסה ולהמשיך להביא ילדים למסה ביום ראשון. תפלו על הגברת החברים החדשים ועל כך שילדיכם ימשיכו לבוא למסה ביום ראשון."