תומאס אקווינאס בא. הוא אומר: "באתי לשבח את ישוע, שנולד בשר."
"למען הנפש לעלות בצורה יציבה בסולם של הטוב, עליו להחזיק בידיים החזקות בשני הגדרות - אהבה קדושה וצניעות קדושה. כאשר הוא עולה, הוא משתמש בכל צד כדי למשוך את עצמו לצעד הבא. פעולת זו מייצגת את התחייבות הנפש העמוקה יותר לאהובה ולצניעותה."
"אני אפרט עליך את הנפש האוהבת והצנועה כמטרה אליה יש לנהוג. נפש כזו תמיד מקדימה את האל לפני עצמה ושכנתה. לכן, מחשבותיו, דבריו ומעשיו מופנים לשמחת העצם החביב ביותר של אהבתו. דרך אהבת אלוהים, הנפש אוהבת שכנה - רואה את בראתו של האל בשכנתה. למען אהבה, הוא מנסה לגבור על אהבת עצמי מוטעית. פעולה זו מקבלת צניעות."
"הנפש הצנועה רואה את כל האחרים כקדושים יותר ממנה. הוא יודע את מקומו לפני האל ומנסה לשמח את אלוהים. הוא לא מחפש פגמים באחרים, אלא חופש טוב. הוא מוכנע לרצון האל בכל דבר ובכל דרך. הוא משתמש בטובות העולם כדי לתת כבוד לאלוהים. בכך, הוא לא שוקל עלות לעצמו. זה אומר שהוא לא רואה כיצד הכל משפיע עליו. מחשבותיו, דבריו ומעשיו מופנים אל האל ולא אל עצמו ולעולם. בעיקרו, הוא מאבד את עיניו ממנו. הוא לא דואג לשמועתו בעולם, אלא רק לקשר שלו עם האל."
"אלה החבלים של אהבה קדושה וענוה קדושה אינם תמיד קל לשמור על אחיזה. השטן מנסה לשרוף אותם עם היסוסיו כך שהנפש מאבדת את אחיזתה. רק בעזרת חסדי לב אם אימא שלנו בשמים הנפש יכולה להתחיל לעלות. אם יד אחת תגלגל מהצד אחד או השני, גברתינו שם, מושבת היד--אצבע אחר אצבע--בחזרה למקומה."