הר גילויי - 00:45hs

גבירתנו הופיעה בבגד זהב,

חזייה זהבת, צעיף זהב ומנטילה זוהרת.

היא החזיקה את הילד ישו בזרועותיה (מכוסה).

מזרוע ימינה תלה תפילת רוזרי עם חרוזים זוהרים.

גבירתנו: "תהלל יהוה ישו המשיח!"

האם אתה יודע מה אני מביאה עמי?"

מרקוס: "- נבא! הילד ישו!!!"

גבירתנו: "כן, הביאתי את הילד ישו כדי שיום הזה הוא יברך אותכם!"

מרקוס (הערה): גבירתנו פתחה את הבגד שהכיסה את התינוק ישו, צפה אלי ואמרה:

גבירתנו: "- ילדי, לא תירא. אל תפחד מכל און ולא מפני מה שקרה. לא הייתי מאפשר זאת. אנחנו מגנים עליך ועל משפחתך, הם שלי כמוהם שלכם."

מרקוס (הערה): גבירתנו חייכה וירדה עם הילד ישו כך שראיתי את מבטה ואת מבטו.

גבירתנו: "- האם תרצה לשאול אותי משהו?"

מרקוס: "רציתי לבקש אם הגברת תברך את כל הנוכחים."

גבירתנו: "אני אברך את כולם, ואתכם גם! פתחו את ידיכם."

(צפייה - מרקוס): (פתחתי את ידי, ומן היד השמאלית של ילד ישו ומהד ימין של הגבירה יצאו, מן היד של כל אחד, קרן אור, שנחתה על ידיים, אחת בכל אחת. אחר כך ברכו את המתנות. אז שאלתי:)

"-מה רוצה הגבירה מהעם שנמצא כאן?"

(הגבירה)"-ספר להם שבלילה הזה, תפלו יותר מכל פעם אחרת, כי הם לא יבינו לעולם את גדולתו של ליל זה."

(מרקוס) "-מדוע נולד ילד ישו בשעה 00:45?"

(הגבירה)"-זה היה תכנון הפרובידנציה האלוהית. מאוחר יותר, מאוחר יותר תבינו מדוע יום זה, ומדוע שעה זו."

(מרקוס):"-האם נכון שהמ�לאכים הם אלה שניגשו לעזור לגבירה?"

(הגבירה)"-כן, זה נכון! המלאכים באו, ואילו אני שוכבת על ערימת קש, המלאכים הירקעו סביבי ועזרו לי ללדת את ישו!"

(מרקוס):"-ואיך היה הקדוש יוסף?"

(הגבירה)"-הקדוש יוסף היה בפינה אחרת של המערה. הוא רק סיים לסדר את האוכף, השים בו קשות. הוא הסיר את שרידי המזון שבאוך."

כאשר הוסדרו הקשות, הוא שם שם את כיסאו, כך שאם ישו יולד, הוא יהיה מונח שם."

(מרקוס): "-ומה עשה אחר-כן?"

(גבירתנו)" - הוא התייצב לתפילה."

(מרקוס): "-כאשר קדוש יוסף תפל, מה היה מתפלל?"

(גבירתנו) " - הוא התפלל בכל חריצותו לאֱלהים, והוא כבר הודה לישוע בחזון מיסטי, בעוד הוא נולד ממני."

(מרקוס): "-והמךלים, האם ראו את גופך הקדוש ביותר?"

(גבירתנו) " - לא, הם לא ראו דבר. אנחנו הייתנו מוטבעים באור גדול מאוד. הם לא ראו דבר."

(מרקוס): "-האם גברתה חשה כאבים רבים?"

(גבירתנו) " - אני לא חשתי כל כאב. אני חשתי שמחת השתתפות. הכאב היחיד שאנחנו חשה, היה כאב הנפש, מכיוון שהכו על כל הדלתות, ואף אחד לא קיבל את ישוע."

(מרקוס): "-מה עשתה גברתה לאחר לידה של ישוע?"

(גבירתנו) " - המלאכים שמו את ישוע על ברחי, ואז נצפה זה אל זו, ונשארתי עם הנפשות. הוא אמר לי: - אמא! ואני אמרתי לו: - בני."

(הערה - מרקוס): (דמעות ירדו מעיניה, כשהיא סיפרה לי. אז שאלתי אותה:)

"ואיך עשתה הגבירה זאת, בקור של המערת?"

(הגבירה)"המ�לאכים בנו אוהל סביבי עם כנפיהם כמו כיפה, ואני לא הרגשתי קור."

(מרקוס) "ואיך היה ישוע?"

(הגבירה)"ישוע היה שם על ברחשי. לאחר שעות ספורות, הקדוש יוסף לקח את ילד ישוע והניח אותו באורווה. הייתי מורידה את צעיפי ומעטפתי את ישוע, וקדוש יוסף דאג לו בעוד אני שכבתי שם מנוחה."

(מרקוס): "- ואיך היה עם הרועים?"

(הגבירה) "בקשתי מהמ�לאכים ללכת ולספר לרועי, ללכת ולספר לאנשי בית לחם, שישוע נולד. הם הלכו, אבל. כולם היו עסוקים בשעשועים ובעבודותיהם. אז הם מצאו רק את הרועים, ואלהם הודיעו שהנולד ישוע, לימדו אותם את הדרך והפרטים."

כשהורעו הגיעו, נפלו על ברך ונשקו את ישוע, ומשום שהיו עניים, הם הניחו כמתנה אחד מהצאן שהביאו. זה היה עם הצמר של צאן זו, שאני עשתי את הכתונת הראשונה לישוע. הם נשארו מנשקים את ישוע רוב הלילה, והיה להם שיברו אותנו מזון מעט."

(מרקוס):"- מה היה לבוש הקדוש יוסף?"

(הגבירה)"הוא לבש כותונת בצבע חום, מנטיה בראונית, עם חגורה לבנה."

(מרקוס):"- ואיך היה לבוש הגבירה?"

(גבירתנו) "צעיף חום, מנטילת כחול ושרמלה ורודה מאוד בהיר. האם אתה רוצה לשאול אותי עוד דבר מה?"

(מרקוס) "לא, אין לי יותר שאלות." (גבירתנו התפללית איתי עבור הנוכחים. ביקשתי מאת גבירתנו סימן והיא אמרה:)

(גבירתנו)"- את הסימנים אני תן, אך לא אזהרתי כיצד הם יקרו, כמו שנעשה עד עתה. מעולם לא אמרתי מתי יהיו הסימנים, אלא אתה ואלפי אנשים שבאו ראו אותם. אך ביום אחד, אני תשאיר סימן כאן לנצח! האמינו!!! אני תשאיר כאן את הסימן המובטח!"

(מרקוס):"ואף על פי שחטאים רבים?"

(גבירתנו)"- למרות החטא, אני אמלוך!"