יום שבת, 26 בפברואר 2022
זֶה זְמַן לְתְפִלָּה, שְׁקֵט וְהֲגוּנָה; הִכְרַע לִפְנֵי הַסַּךְ קָדוֹשׂ עַל-מִזְבֵּחַ
הַהוֹדָעָה שֶׁל מרים לְסימונה בְּצארו דִי איסקיה, איטליה
רָאיתִי את אמא וּמַחְתָּם לְהֵיכָן שֶׁל מִימין הַצַּלב יֵשׁוּעַ. אמה נְסָכָה בְּטלית לָבָן שֶׁקָרָא עַל רֹאשָׁה וְיָרדָה עד-רגליה, כְּתונתה הָיתָה צוֹמֵחַ אָפור, יָדיה נִצְרוֹחוֹת בְּתְפִלָּה וּבֵינֶיהן מִסְפֵּר תְּפִילִין ארוך שֶׁנַעשָׂה כְּמוֹ טיפות קֶרח.
יְשׁוּעַ הַמְשֻׁחָד בָּרוּךְ
יְלָדַי שֵׂעוֹת רַבּוֹת מִזְּמן שֶׁבאתי אֲלוֹתֵיכֶם לִשְׁאול תְפִילָה, תְפִלָּה עַל-כְּנֶסֶת יוֹדעָי, תְפִלָּה עַל-עוֹלָם זֶה.
ילדי, זה לא עוד זמן לשאלות, בקשות, צחוק; זו שעה לתפילה, שקט והיגון, היכרע לפני הסך קדוש על-מיזבח.
בתי, תפללי איתי.
תפלתי עם אמא זמן רב, אחר כך חידשה אמה לדבר.
עתה נותנת לָכֶם בְּרַךְ קוֹדֶשׁ.
תודה על-התקהלות אלי.
