יום ראשון, 22 ביוני 2025
אני כורע לפני העניים ברוח, משתחווה בפני המבודדים, ולוקח את הנזקקים בזרועותיי כדי לשאת להם את הלהבה של ליבי ולהצית אותם באהבתי.
מסר מאדוננו ישו המשיח לקריסטין בצרפת בתאריך 21 ביוני, 2025
[האדון] אני הרועה הטוב, ומעטים מאוד, מעטים כל כך באים אליי. אדם, בעצמאותו או בבערותו, הולך בשבילים בוציים, רחוק מהאור.
אבוא לחפש את הבורים כדי שיטעמו מניחוח ליבי, ולכן אני כותב לך, ילדים קטנים, אנשי לבי. באתי להזין את בערותכם באש דבריי ולהביא לכם שמחה. שיתעקבו אחרי העצמאיים אם הם רוצים, אבל דעו זאת, ילדים: אני כורע לפני העניים ברוח, מנמיך עצמי בפני המבודדים ולוקח את הנזקקים בזרועותיי כדי להביא להם את הלהבה של ליבי ולהצית אותם באהבתי. לא באתי לחפש עשירים אלא עניים ברוח; לא באתי לחפש זהב, אלא מצוקה, למלא אותו בזהב לבי ולגרום לו לנצוץ בעיני העצמאיים. באתי לחפש את העניים, המבודדים, הנזקקים, חסרי הקול, אלה המשפילים עצמם ונסוגים.
באתי להדריך את העניים, להרים נפשות, לעשר עשירים נזקקים אשר בקול ליבי מתרוממים לגבוה אל גן עדן אבי. באתי ואני חוזר לחפש את שלי הסובלים בשכחה של העולם, אלה הסובלים תחת המשקל המוטל עליהם. באתי לקחת איתי את העשירים בלב, דלי רוח אך זוהרים; באתי לצעוד לצד הבודדים, הנטושים, הנעזבים, הדחים; באתי לקחת את העיוורים תחת גלימתי ולהציף אותם באורי. באתי לדבר אל הרעבים, להביא שמחה לייאוש, לחלק מי מים חיים לצמאים.
בא אליכם בזמנים האלה, ילדים, לא כאדון אלא כמבקש, ואלה שיש להם לב נאמן ושומרים על שתיקה בפני העולם יכירו אותי, כי הבינו שהשקט חזק ממילים ובשקט מצאו את מי המים החיים של אהבתי.
יום יגיע בו ידברו באמצעות תנועות של אהבה ולא באמצעות מילים שרק רעבות ומביאות לייאוש. האדם זקוק לחיוך, למבט, לסימן תשומת לב. מילים עפות משם, מבט חודר ותנועה היא מילה. בעולם שלך עם סיקור תקשורתי מוגזם העולם זקוק לשקט, שקט שהוא גם מנוחה וגם חזרה פנימית.
ילדים, בפנים אני נמצא, בשקט אני נמצא ומזמין את כולם לצעוד איתי, לקחת את דרך החיים שלי, להיפתח לחיי האמת. חיי ארץ ילדים יש רק זמן אחד, זמן שבו מזמין אותכם לאהוב זה את זה. מצוקת האדם גדולה ולבו הוא פצע. הזמן של חרטה יביא לכם פתיחות לב ודעת. דרך סבל האדם גדל; בדרכי העולם הוא נובל.
ילדים, אני לא בא מחר, אלא בכל יום מחייכם. אתם שלי בעזובה שלכם. ברגע זה אני מדבר אליכם, ברגע זה אני איתכם, ברגע זה אני בא להביא לכם את האש של אהבתי ולהרטיב את נפשותיכם בניחוח חיי.
ילדים, היו בעולם מבלי להיות מהעולם; היו שפיריות השמיים, הפרפרים הניזונים מלבבות ונפשות בשקט העולם, מוגנים מדיבורים, מעשן בלי אש, מכוכבים ללא חיים.
התפללו, התפללו, התפללו, לעולם אל תוותרו על תפילה, אל תנטשו את מחרוזת החיים של אימי. התפללו ללא הפסקה מלבכם, והצבאות הארציים יקרסו, אלה של כוח, קנאה, הנאות, שטויות ורבים אחרים. בליבבות ובאמונתכם אתם בונים הרים, אתם מביאים לנחלים זרמי מים חיים, אתם מביאים ללבבות את הזמיר ולנפשות את היונים. דרך הטוב, ילדים אהובי, אתם מביאים לעולם את חיי, את אהבתי, את נוכחותי.
ילדים, למלח אין טעם אלא אם כן הוא ניזון מאמונה חיה. בכוח השקט ניתן לכם המלח, וראו כיצד הוא זורם אל לבבות הרעבים!
ילדים, אני מלח החיים, ואת החיים האלה אני נותן לכם בשפע, במבול, כדי שתוכלו לחלוק אותו ושיהיה בעולם זה עץ ארז עצום שמרווה את הנהרות ומתחת לצלו מגן על העניים והמיואשים וממלא אותם בניחוחות השמיים, כדי לרפא את נפשותיהם ולבבותיהם וכדי שאמונה חיה תוביל אותם לקצוות השמיים.
ילדים שלי, התפללו, תפילה היא נהר של מים חיים, תפילה היא ניחוח הקטורת, כוכב עם אלף השתקפויות, מעיין חי ונהר תחתון. ילדים, שמרו אותי בליבותיכם. אני מביא לכם את שלוותי, את עוצמתי ומנהר המים החיים שלי אני מזין את נפשותיכם ופותח את לבבותיכם הקשים, אני מאיר את עיניכם ומביא למחשבתכם את השמש שאני.
חיו בשלום, איתי יש שלום. אני שלום, הלחם החי, לחם החיים, שלום ירד מהשמיים להביא לעולם את הקטורת של משכני.