רביעי, 12 במאי 2005

"אני ישוע, הנולד בשר."

"באתי לתאר לך את לב הילד, כפי שאני קורא לכל אחד לקטנות ילדותית. לב הילד הוא פשוט. הוא חפץ לעשות שמחה--לא כך מאוד להיות משועשע. הוא לא מחשב על מה שלא יש לו, אלא מתלהב מכול מה שהוא יש לו. כאשר צרכים קמים, הוא פונה ראשון לאמו או אביו. הוא בוטח שהם יביאו הכל לטובה."

"אלה שמבקשים קטנות רוחנית לא יכולים להיות סכסכנים או נושאי טינה. הם לא צריכים להיות חיפושי פגמים, אלא לעשות היתרים ככל האפשר. כמו הילד, עליהם לפנות תחינות לראשוני השמיים--אימי או אני. אחר כך, בענוה, הם צריכים לנוע אחורה ולהתחכך עד ששתיהו יעשה פעולה."

"אם ימצאו עצמם במקום מנהיגות שם זה תפקידם לתקן, אז התיקון צריך להיות באהבה קדושה. אהבה לא מאשימה, אלא מזכירה."

"אני מראה לך את הדרך הישרה לגן עדן--נתיב של קטנות ופסיפסיות. הלכו אחריי."