יום שני, 28 במאי 2018

יום הזיכרון

הודעה מאלוהים האב שניתנה לנביאה מורין סוויני-קיל בנורת' רידג'ויל, אמריקה

שוב אני (מורין) רואה את הלהב הגדול שידעתי כלב האלוהים האב. הוא אומר: "אני אב לכל הדורות. באומה שלך היום, אתם מציינים את הנפטרים בכבוד. הגעתי לעודד את מאמציכם, אך גם לבקש ממך לה�וסיף תפילות רבות עבור הנפטרים. הרבה פעמים אנשים נטלים כמובן שהם בגן עדן, בעוד שהם למעשה היו עם פגמים רבים בנשמתם לצורך הכפרה. אולי הם היו צדיקי עצמם. אולי לא סלחו למי שנפצע מהעבר. ייתכן שהיו משפטיים, שזה אח של להיות צדקני עצמו."

"אף אחד לא יכול להיכנס לגן עדן עם אף פגם קטן של חטא בנשמתו. זה הסיבה שאנחנו יצרתי את בית הדין. הוא ים של רחמי שמזגזג כל כתם של חטא על הנפש בעת מותו."

"לא יכול לתאר לך מה בית הדין דומה לו. זה שונה לכל נפש. אך הסבל הגדול ביותר עבור כל נשמה הוא הפרדה מבני האדם שלהם פוגשים בשפוטם. הנשמות שנכנסות לבית הדין לא יכולות לעזור לעצמן. אתם צריכים להתפלל ולזבוח למענן. ככל שהזמן עובר בים הטהרה, הנפש מתקרב יותר לשער הגן."

"כשהונף אין פגם בין עצמו לבין בני האדם שלהם, הוא מובא בגילוי לעד לגן עדן."

"אל תטלו כמובן שמי שנפטר מכריך אוטומטית מגן עדן. היותי דקדקני בתפילותיכם למענן."

* אמריקה.

קראו שני מקבים יב:יד-טו+

הוא גם אסף תרומה, איש על איש, בסך של אלפיים דרכמות כסף, ושלח אותן לירושלים כדי לספק קרבן חטא. בכך פעל היטב ובעלת כבוד, לקח בחשבון את התחייה. כי אם לא ציפה שמי שנפל יקום מחדש, היה זה מיותר ואויב להתפלל על המתים. אבל אם הוא הצפה לשכר הנאה המונצח לזה שהם נרדמים בצדקה, הייתה זו מחשבה קדושה וחרוצה. לכן עשה כפרה עבור המתים, כדי שישוחררו מהחטא שלהם.