יום שלישי, 12 באפריל 2022

יִהְיוּ חַג הָאָפֶס כְּמוֹדַעַת שׁוּרְכֵם לַקֶּבֶר בְּבֹקר אֱלֻלוֹי וּמְצִיאַתְכֶם אֶת יֵשׁוּעַ קָאם

יום שלישי של שבוע הקודש, הודעה מאבינו השמים שניתנה למראינה מוריין סוויני-קיל בנורת' רידג'וויל, ארצות הברית

שוב אני (מורין) רואה לאש גדולה שידעתי כלב אבינו השמים. הוא אומר: "בני, הכינו את לבבכם לבואתו של בני עליכם בחג הפסחא. פנו ממנהג העולם, מסלחת וזעם. יִהְיוּ חַג הָאָפֶס כְּמוֹדַעַת שׁוּרְכֵם לַקֶּבֶר בְּבֹקר אֱלֻלוֹי וּמְצִיאַתְכֶם אֶת יֵשׁוּעַ קָאם. באותו רגע, לא היה דבר אחר חשוב למי שמצאו את האמת שלי."

"אני רוצה להצטרף אליכם כשהוא חוגגים את החג הגדול הזה. נהיה יחד כל היום על ידי הצטרפות רוחנית ושתיית כל הבעיות. אתם יכולים לעשות זאת בעזרתי. עזרי תמיד זמין גם בתקופת המשבר הגדולה שלכם. מצאו אותי בכך שאתם מתגעגעים להיות איתי."

קראו את מַתִּי 28:1-7+

וְאַחַר הַשַׁבָּת בְּעֶלֹה שַׁחַר יוֹם אֶחָד לַשָׁבוּעַ, מרים הַמַּגְדַּלִית וּמרים הָאַחֶרֶת בָאוּ לראות את הקבר. והנה היה רעידת אדמה גדולה; כי מלאך אדו'ן ירד מן השמים וניגש וגלגל האבן, ושב עליה. מראהו כברק ולבושו לבן כשלג. ומפחד ממנו הרגלים נדהמים והיו כאנשים מתים. אך המלאך אמר לנשות: "אל תיראו; כי אני יודע שאתם מחפשות את ישוע הנצלב. הוא לא פה; כי קָאם, כַּאֲשר דיבר. לְכוּ רְאוּ מָקוֹם שֶׁשָׁכַב. וּלְכוּ מְהֵרָה אִגְדּוּ לְתַלְמִידָיו, כִּי קָאם מֵהַמֵּתִים; והנה הוא הולך לפניכם לגליל; שם תראוהו. הנני אמרתי לכם."

קראו מרקוס 16:1-8+

וכשהשבת עברה, מריה מגדלנה ומריה אמא של יעקב ושלומי קנו בושם כדי ללכת ולמשוח אותו. ובבוקר מוקדם ביום ראשון הם הלכו לקבר כשזרח השמש. והן אמרו זו לזו, "מי יגלגל לנו את האבן מפתח הקבר?" ומתבוננות הן ראו שהאבן נדחתה; כי היא הייתה גדולה מאוד. ונכנסות אל הקבר הן ראו נער ישוב על הצד הימני לבוש בגדי לבנים, והן התפלאו. והוא אמר להם, "אל תתפלאו; אתם מחפשים את ישוע הנצרי אשר צלב. הוא קם, אין אותו כאן; ראו את המקום שבו השכיבוהו. אבל לכו, סיפרו לתלמידיו ולתומאס שהוא הולך לפניכם לגליל; שם תראוהו, כפי שאמר לכם." והן יצאו ונמלטו מהקבר; כי רעד וחשש נפלו עליהן; ואינן אמרו דבר לאיש, כי היו פחדות.

קראו לוקאס 24:1-9+

אבל ביום ראשון בשחר מוקדם, הם הלכו לקבר ונשאו את הבושם שהכינו. והם מצאו את האבן נדחתה מהקבר, אך כשנכנסו לא מצאו את הגוף. בעודן מבולבלות על זה, הינך שני גברים עמדו לידיהן בבגדי זוהר; ומתייראות הן כרעו פנים ארצה, האישים אמרו להם, "למה תבקשו את החיים בין המתים? אין אותו כאן, אלא קם. זכרו מה אמר לכם כשעוד היה בגליל, שבנאדם צריך להיסגר בידי אנשי חטא ולהיות צלב, ולקום ביום השלישי." והן זכרו את דבריו, ושבו מהקבר וסיפרו הכל לאחד-עשר ואת כל השאר.

קרא יוחנן כ:יא-טז+

אבל מרים עמדה בוכה מחוץ לקבר, ובעוד היא בוכה נטתה לראות פנים בקבר; והיא ראתה שני מלכים בלבן יושבים שם שגופתו של ישוע הייתה שוכבת, אחד בראש ואחד ברגליים. הם אמרו לה, "אישה, למה את בוכה?" היא אמרה להם, "שהם לקחו את אדוני, ואש לא ידעתי אליה הם השיכוה." אמירה זו, פנתה סביב וראתה ישוע עומד, אך לא ידעה שזהו ישוע. ישוע אמר לה, "אישה, למה את בוכה? מי את מחפשת?" חשבה שהוא הגנן, היא אמרה לו, "אדוני, אם את לקחת אותו, סגור לי אליה את השיכוה, ואני אשיא אותו." ישוע אמר לה, "מרים." פנתה ואשרה לו בעברית, "רבוני!" (שמשמעו מורה).