בלילה הזה, הבתולה הגיעה ליווי של גבריאל הקדוש. מה שאמרה אמהותינו עוסק רק בדעתי האישית. היום, היא כאמא חביבה ומחנכת דיברה אלי בצורה מיוחדת, סייעת לי ועצתה על דרך הרוחני שלי. איך פטיאנטית אמהותינו ואימה אמיתית! יש לי הרבה להתודה לה על כך שהקדישה זמן רב עםי בעבודתה הזו. אין אנוכי כלום. יש לי רק חטאים ופשעים. מי יכול להבין את רחמיה האימיים שלה? המלאך גבריאל אמר את ההודעה הבאה לפי ציווי אלוהים:
כאשר דובר אלהים, הוא רוצה להיות שומע. היותם משמעתנים ושמועו מה שאלהים מדבר!
ב-29.03.2009
בלילה הזה, אמהותינו לבשה אותנו במנטל ההגנה שלה. הבנתי במהלך ההתגלות שאם המנטל של אמהותינו קדוש כי הוא מכסה את גופה הנקייה. היא מלאת חן, כי היא מלאת רוח הקודש, בזכות זה היא קדושה וכול מה שנוגע בה מקודש על ידי נוכחותה, כי אלהים מאוחד איתה ואמהותינו מאחדת עם אלוהים באהבה עמוקה. לכך הבתולה אמרה לנו בהדרכה שגם במנטל שלה היא מעניקה לנו הרבה חסדים וברכות מהשמים.
שלומה עמכם!
יקרות ילדי, בורא השמיים וארץ קורא לכם לתשובה. הוא, אדון השלום, מבקש ממך את כניעתכם ללא תנאי ומתמשכת אליו. אהבו אלהים, ילדים קטנים. הוא אוהב אותכם ועל
עלייה של אהבתו רוצה להדלק אתכם. דעו לחיות באהבה במשפחותיכם כך שתזכו לישועה.
אלוהים אוהב משפחות. אלוהים אוהב את המשפחות שלך והוא רוצה שתגיעו יום אחד לגן עדן. אנחנו אוהבת אותם ובלילה הזה, באדרתי אני מכסה אותכם, באדרתי אני נותנת להם חסדים רבים ומברכות רבות מהשמים, כי אדרטי קודשית. ברכתי את כלכם: בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמן!
בימים שלאחר מכן, גברתנו לעיתים לא הופיעה. הייתי מבין שמדריכה אותי גם להקריב את זה לקודש למען תשובה של חוטאים. גם הבנתי שאני צריך לעולם לא להתלהב מזה. זו חסד שהאלהים נותנת לי דרך הגבירה. הוא מלמד אותי יותר ויותר, כלומר, להשתמש במתנה הזו לצמיחת רוחנית שלי ושל כולם שמבקשים לשמע ולחיות את המסררים של הגבירה.
רבים לא מבינים זאת, גם הסודנים הפזורים ברחבי העולם. אלוהים רוצה מאלה שקיבלו מתנה כזו להכיר שיותר חשוב מהראיה והשמיעה הוא לחיות את המסר, להתאחד עמו באהבתו יותר ויותר ובאהבה לקודשתו הקדושה שלו, להציג דוגמה טובה של חיים בעל-פי אמונה, תפילה, התמסרות.
פאולוס הקדוש מלמד אותנו במכתב הראשון לקורינתים 12:27-31: "עתה אתם גוף המשיח ואתה חבריו, כל אחד בחלקו. ומי שהקים אלוהים בכנסייה הם ראשית שליחים; שנייה נביאים; שלישית מורים...אחר כך באות מתנות המופלאות, הריפוי, העזרה, השלטון, ושפת הלשונות השונות. תתאו למתנות הגבוהות." ...ואף עוד הוא יגיד לנו ב-1קור 13:8-10: "האהבה לא תשכח לעולם. אבל הנבאות, הן יעלמו. והלשונות, הן יחדלו. וידעתן, גם היא תעלה. כי ידיעתו שלנו חלקית, וחלקי הוא הנבואה. אך כאשר יגיע השלמות, אז תחלל החלקיות."
פאולוס מלמד את כל אלה שמקריאים עצמם סודנים לא לחבק את מתנותיהם, כי הכל יסתיים, אך רק האהבה תישאר. סודן אינו יכול להחזיק במתנתו ולחשוב שהוא טוב מכולם האחרים. ואני אומר אף יותר, סודן אינו יכול לרצות להיות יותר ממני שאלוהים בחר ושתל באתרים הראשונים, כי פאולוס מסביר לנו ברור שהכל חבר בגוף נמצא במקומו הישיר שם אלוהים השית אותו. עלינו להבין זאת: שם אלוהים השית אותם. אם סודן אינו במקום הראשון, כי זה שייך רק לאפוסטולים, כלומר שרתי האל, האפיפיור, הקרדינלים, הבישופים והכוהנים, למה אז הוא רוצה להיות שם שאין לו להיות? המקום השני שמורה לנביאים, פאולוס אומר לנו, ולא הראשון. וכך בהמשכיות אתרי אלה שטוענים להחזיק במתנות שונות שהוא מזכיר באיגרתו.
לכן סודן לא יכול לרצות להיות מוקדש של אלוהים או לקחת את מקומו, אם אלוהים לא קרא ומשח אותו למנהל זה דרך כנסיית הקודש שלו כדי לתפוס את המקום הראשון, אלא הוא חייב להיות במקומו הישיר, השני. והוא מלמד אותנו עוד שצריך לרדוף אחר המתנות הגבוהות ביותר בדיבור על צדקה: מתנה אמיתית ואמצעי אמת לקידוש רבים, שאינה תסתיים מעולם וזה הגדול מכל.
אלה שאוהבים יודעים את האל כפי שהוא. כל צמיחה רוחנית היא באחדות עם אהבתו האלוהית של אלוהים. אהבה זו תטהר אותנו יותר ויותר בלהבות הקדושות שלה שהן חורבות את נשמתנו, מלמדת אותנו לחיות כפי שפאולוס מספר לנו ב-1Cor13:4-7: "האהבה סבלתנית, האהבה נוחה. היא לא קנאית. אהבה איננה גאה. היא לא זדונית. גם אין לה עריצות. היא לא מחפשת את תעלותיה, היא לא כועסת, היא לא שומרת טינה. היא לא משמחה בעוול, אלא משמחה באמת. היא מסלחת לכל דברים, מאמינה בכל דברים, מקווה בכל דברים, סובלת הכל." כאן איך אנחנו יכולים למדוד את אחדותינו עם אלוהים ואת קדושתו האישית המאוחדת עמו, אם אכן חיים זאת שפאולוס מספר לנו במכתבו לקורינתיים.