יום שבת, 28 במרץ 2020
הודעה מאדוננו מלכת השלום לאדסון גלובר
האדון נתן לי את הקריאה הזו היום לכל הכנסייה הקדושה ואנושות להתמדד בה.
יהושע, ז'
1. בני ישראל בוגדו באיסור. אחן בן כרמי בן זבדי בן זרא משבט יהודה לקח לעצמו מן החרם והזעם של ה' התלקח נגד בני ישראל. 2. יושע שלח אנשים מיריחו לחרמון השוכנת קרוב לבית-אבן, מזרחה מבית אל: "עלו," אמר להם, "ואתרו את הארץ." הם עלו ואתרו את חרמון. 3. כשחזרו ליושע, אמרו לו, "לא תצטרך כל העם לעלות, אלא יעלו שני או שלושה אלפים איש וילכדו את העיר. לא ייגעו כל העם, כי רבם של עיר זו מאוד קטן." 4. כ-3000 איש יצאו, אך הובסו על ידי אנשי חרמון, 5 ונפלו שם למוות שלושים ושישה גברים; האויבים רדפו אחריהם משער העיר עד סברים, אף כשהם ברחו אל הגבעה. העם התאבל על זה והפסיד את כל אומץ לב. 6. יושע קרא את בגדיו ונתן פניו ארצה עד ערב לפני הארון של ה' י, הוא ואלזקני ישראל, וכיסו ראשיהם באפר. "אוי אדוני," צער יושע, "מדוע הביאת את העם הזה מעבר לירדן, שתתנו אותנו ביד האמוריים, שימחקו אותנו? הייתי רוצה שנשארנו מאחורי הנהר!" 8. מה אומר אני אדוני, כשארא ישראל פונים גביהם לאויביהם? 9. הכנענים וכל יושבי הארץ ידעו זאת, ויסובבו אותנו וימחקו את שמנו מפני האדמה. ואיך תפעל לשרך הגדול?" 10. אז אמר ה' ליושע, "קום! מדוע נופלת פניך ארצה? 11. ישראל חטאו, עד כדי הפרת הברית שאסרו עליהם, ולוקח את החרם, גונבים אותן, מחביאים אותן, מסתירים אותן בבגדיהם. 12. זה הסיבה שבני ישראל לא יכלו לעמוד באויביהם, אלא פנו גביהם אליהם, כי נפלו תחת האיסור. אם לא תסיר את הקללה מתוךכם, אני לא אשכון עוד עמכם מעתה ואילך. 13. לכו וקדשו את העם. אמרו להם, 'הטהרו עצמך למחר, כי ה' י, אלוהי ישראל, אמר: החרם בתוךכם, ישראל. לא תוכלו לעמוד באויביכם עד שתסירו את החרם שבתוכה.' 14.אתה תבוא מחר שבט בשבט; השבט אשר יקבע על ידי ה' יעמוד משפחה במשפחות; והמשפחה הנבחרת תחליט בבתים; ובבית שנקבע על ידי ה' יחולל באנשים. 15.מי שסומן כבעלים את האיסור ישרף, הוא וכל מה שייך לו, כי הפר את ברית ה', ועשה נבלה בישראל." 16.בבקר למחרת, יושע הביא את העם שבט בשבט, והגורה נפלה על שבט יהודה. 17.כשמשפחות יהודה הגיעו קרוב, ההגרה הצביעה על משפחת צרח. הוא הובא למשפחה של צרח בבתים, וההגורה נפלה על המשפחה של זבדי, 18.שהיגשו באנשים; והגורה נפל על עכן בן כרמי בן זבדי בן צרח משבט יהודה. 19.יאושע אמר לו, "בני, תנו כבוד ותהילה לה', אלוהי ישראל; הודה לי מה שעשית ולא תקח את זה." 20.עכן ענה ליהושע, "כן, אני שחתתי נגד ה', אלוהי ישראל. זאת מה שעשיתי: 21.ראיתי בין השלל סדין יפה משנער, שני מאות שקלים כסף, ובר זהב של חמישים שקלים, ואתחלתיו ולקחתו. כל זה מוסתר בארץ בתוך אוהלי, והכסף תחת הסדין." 22.יהושע שלח אנשים לבדוק את האוהל, והיא ראו שהחפצים היו מוסתרים שם, והכסף מתחת. 23.הם לקחו אותם והביאו להם ליהושע ולכל בני ישראל ונטלו לפני ה'. 24.אז יושע, בפני כל ישראל, לקח את עכן בן זרה, עם הכסף, הסדין, בר הזהב, בניו ובנותיו של עכן, פרותיו, חמוריו, צאן שלו, אוהלו, וכל מה שייך לו, והוביל אותם לעמק אחור. 25.כשהגיע שם, יושע אמר, "מדוע הרת אתנו? ה' יריתך היום!". כל בני ישראל האבנו אותו. ושרפו באש לאחר שהאבנו. 26.והם אספו על עכן תל גדול של אבנים, שעדיין קיים עד היום. כך נרצה זעם ה'. זה הסיבה שמקום זה נשא אף כיום את שם עמק אחור."