יום שלישי, 14 בפברואר 2017
ההגלות האלוהיות של אדוני ישו המשיח
בתי האהובה, אומר לי אדונינו ...
אני רואה אותו עם כותנת לבן ומעיל זהב מעוטר על הכתף עד למצח, קשור בצד סביב המותן בחבל לבן. שיערו הגלוי והמתולתל נעה ברוח. עיניו תופסות אותי בתצפית, צבע דבשו של העין משכיח אותי עם הצורה המתוארת כך מושלמת עד שאני זוכר מייד את עיני אמו: הן כמעט יוצרות את צורת האמונד. עיניו של המשיח גדולות יותר מאלה של אםנו, אף שלו בלתי ניתנת לטעות: ארוך אך עם תכונות גבריות מובהקות, לחיים ובעור כאילו חום על ידי השמש המזהירה עד שהם מגיעים לבהירות הנדרשת לו כדי להבדיל אותו כהאדם-אל...
המשיח פוקח את פיו ואז קצת זקן מכסה את לחייו עד לשפתו התחתונה, והוא אומר לי: בתי, תביטי על הארץ. והכדור מופיע במרחק: אני יכול להבחין ביבשות מסוימות. עיניי נצמדים נכון לארץ וישוע מספר לי: אל תשקפי את הכדור הארצי, ראי מה בני אדם עושים. ראה את המהומה של האנושות, ראה את המדינות וכמה הן מוטרדות. באותו רגע, הארץ מתקרבת אלי ואני רואה שברוב המדינות יש הפגנות, רדיפות, מחאות, ונשמעים אנשים מדברים על סכום כסף גדול שייקח כתמורה לעבודה מאוד רגישה נגד נשיא.
ישוע אומר לי: נמשיך, בתי; התבונני במהומה החברתית, הפוליטית, הדתית וכל השאר שבה נמצאת, שכן מאחורי כל מחאה יש סיבה, וסיבת זו לא נתונה על ידי אלה המחותים, אלא על ידי אנשים במעמד גבוה שמשלמים כסף כדי שאנשי מסוימים יוטלו להרים את קולם ולקדם מרד בין האומות.
מסתובב סביב הארץ, באזור לבנון, ניתן לשמוע קולות רבים של קורבנות דיכוי, תוצר הטנדציות והאמונות בשלטונו של אדם על אישה. ישוע מבטיח אותי עם פניו המושחתים וזה לא ייתכן שלא להרגיש את כאבו, מגיע אל לב הלב, וכאב זה משותף, ולא נשמר בתוך הגואל אלא ניתן ad extra מול סבל בלתי צדק.
ואני רואה דבר מיוחד: הבריאה, שמשמרת את החותם האלוהי בו היא נבראה, תגובה, ויש דומיה של אולי רק רגע אחד, אך זה נראה כמו זמן ארוך. שקט - הכל הופך לשקט והבריאה נראית כמעין פונה את מבטה אל אדוננו, והיא תנועה לא טיפוסית: הרוח חזקה יותר, גלי הים מתאצלים, האדמה עצמה נעה, ואני רואה מקרוב ומרגישה את הארץ רועדת. אחי ואחיות, זהו התגובה של הבריאה לכאב אדוננו ומושיענו.
ישוע אומר לי: יקירתי, ראית ושמעת כיצד הבריאה תגובתה לכאב שנגרם על ידי ילדי. חשוב: כאשר יש הרבה רע שמגיח מאדם שערפל את הארץ, כך כל הבריאה תגובה. זה לא צדקי אל האדם אלא מעשהו והפעלתו של האדם כמושך מגנטית התגובת אליו עצמו.
הארץ הזדקנה וזיקנתה הוסרה על ידי הרע של האדם; אכזריות מובילה את הארץ לסבול יותר מהנדרש. תוכניות שנועדו על ידי אלה שלקחו בעלות על הארץ והם מאמינים שהם מסמנים גורל האנושות, משיקים נגד כל האנושות נשקיו השקט אך הקטלי, משתמש באדם נגד עצמו, מעורר מוחות כך שתפיסות מטורפות מגיעות לרדוף את ילדי, והם מאמינים שהם מביאים הגנה לעצמם כאשר הם מגיעים לאותו אליטה הפרווה שמתכננת להביא אותם.
אוי! כיצד יתאבלו אלה השרטים של האנטיכריסט, כי יעברו לסבול ולתאבל על בגידה של אותו אנטיכריסט עצמו, שלא ירצה שכל אחד יחיה שיוכל להיות מתחרה לו! אלו שהם משיקים רדיפות כעת נגד עמי יסבלו אז על ידי אותו האנטיכריסט.
ישו אומר לי: יקרתי, תראה: ילדי לא נראים כאנשים בעלי רצון וברירה; הם אינם לומדים דבר מהרע שהם חוו או יכולים למנוע רעות עתידיות על ידי שלא להיות מאמינים ולא משמעתיים.
יקרתי, כבר הוריתיך את הצורך לגדול באהבה ולא להתנהג כמו החיות. ספר לאחיכם ואחותיכם שאתם חייבים לבצע בראיית הרוחנית, אבל כדי להחיל תהליך השינוי הקיצוני הזה, אתם צריכים לקרב אלי ולהיפרד ממה שאינו עולמי.
האנושות תשוק לעמדת דעיכה מקסימלית, הבלתי נסבל יהפוך למציאות ואני... אהיה יותר ויותר מבושה באדם.
בתי: האדם החי בקהילה לקח לדוגמה את חוסר האלוהיות שבה חלק מאחיו חיים, ובכדי שלא להידחות הם מקבלים עליהם חוסר אלוהיות ומשתמשים בה באכזריות כדי להבדיל עצמם, כך שאין להם פחד. השיגעון האנושי פעל ומפעל בניגוד לרצוננו
.
בעת הזו האדם דבק ברעה וזה מספק לו אלמנטים שאדם צריך כדי להמשיך במאבק נגדי: אלמנטים מזיקים לסיכון הישועה של הנפש.
הבעלות על מה שלא נדרש הופכת את האדם ליצור מועד לעשות חייו ללא התערבות אחיו, מגדילה את "האגו" שלו; "האגו" כובש את האדם ומעוות אותו מבלי שאדם יודע זאת.
אהובי, איך רבים הם הגברים שאליהם אספק יותר ממה שהם צריכים כדי לזכור אותי, ואם רואים שכהם עליון הם שוכחים אותי והאגו של קיומם מונע את עצמם להגיע ליותר ויותר ועד להביא אותם להפסיק לאמון בי!
ישו עובר ממבט חיצוני על האנושות, ואני רואה אותו בתוך אדם; הוא מדבר אלי ואומר: אני אסור, אין לי אויר לנשום, אינני ידוע, נדחה. יצור זה גלה אותי וצרכיו בניגוד לאהבתי. שומע את ישו אך לא רואה אותו: רק שמועה קולו השבור וביקשתי ממנו לצאת.
הוא עונה לי: זה ביתי ומלך זה לא רצוי. יצור שלי הכחיש את ידיעתו לרצוני, הוא למד תפילות על לב ולב והאמין שהציל עצמו, ללא מעשים של צדקה או אהבת השכן, מסרב לעזור לחולים ... מוקדשים חייכם לאל ההון ומסרבים לי עזרה לרקובים. אתם אומרים שאין רע存在, חיים טבועים ברעה; נוגעים לנפשכם מתוך שתייה של תאווה, צוברי מרידה ושאיפות, וסורפים ממני אהבה.
אהובי: האם אנוכי ראוי לכך? ואני עונה לו: לא, אדוני, אתה אינך ראוי לכך!
ישוע עונה לי: הדור הזה יזכה למה שהוא מושך אליו: הוא מגביל אותי לתפילות מעטות שאינן נולדות מהלב אלא מחזור, ללא ידיעה מה הם אומרים, ללא התחייבות ...
הם באים לקבל אתי עם הטענה שבאמצעות זאת יזכו לגן עדן, מבלי לחזור בו מעשיהם הלא נכונים ...
הם אינם מאמינים בתורתי, הם מופיעים אותה לפי רצונם ולתועלתם, קוראים בקדושת הכתובים ומפרשים אותן לטובתם. איך צער! - התורה האלוהית מצומצמת על ידי האדם למה שמפורסם; דברי נזנחים ומוצרים לחזור שאינו מאפשר לאדם להיכנס אלי ולהכיר אותי מתוך האדם שם ניתן למצוא אותי ...
כנסייתי מותרת לי להיות מצומצם למודרניות; הם נוהגים לומר שההתגלות הסתיימה עם הקדושת הכתובים, אך בדקה זו, הם משנים את התורה המוכלת בקדושת הכתבים.
ישו מדבר בחוזקה, אך תמיד שמור על אהבת האלוהים בתוכו. אז הוא אומר לי: יקירתי, המלצות למה שבא לאחר מכן חזקות כמו סערה, אך ילדיי מתחזקים ומתגוררים בסערה כאילו הזמנים הם נורמליים. עד שהסערה החזקה יותר תבוא, כמוה שהיא קרבת אל הכנסייה שלי, ואז, כשהם לא יוכלו להרגיש אותי קרוב כמו עכשיו כי אני הייתי מוסתר, אז ילדיי יחנוקו ויבכו לשמים, מנסים למצוא אותי, ואני אומר להם: אל תצעקו, אני התמיד כאן בתוככם!
תפללו, ילדיי, תפלו על גרמניה, היא תחווה בידי הטרור.
תפללו, ילדיי, תפלו על קוסטה ריקה, היא תשוקע.
תפללו, ילדיי, תפלו על איטליה, היא סובלת מההשלכות של התנהגות הרעה של האדם. אדמת זו משקעת.
תפלו על ילדיי, תפלו על ספרד, הכאב ייקח עם עצמו חפים מפשע.
ראו, ילדים, גאוות האדם תשיב כואב לאנושות.
ספרו לאחים ואחותיכם ללמד את עצמם באהבתי, אך מעל לכל בביצוע החוק האלוהי
...
אמר להם לקבל אותי בדרך ראויה...
אמר להם שכלי האמת שלי הם אלה שלא קוראים לעצמם בלתי נמנעים, כי הם מכירים את עליונותי מעל כל יצור אנושי...
אמר להם שהזאבים בבגדי כבשים קוראים לעצמם בעלי מה שייכת לי; הם מצלבים אלה שמעיריהם למותם האישי על צלבו של הכלי, כדי שלא יעזבו אותם לבד.
אין כלי אחד שהוא אדון ההיסטוריה, ולא אחד מהם מחזיק בכל הגילוי, ואף לא יכול אחד לקרוא לעצמו יודע כל האמת, שכן רק אבי יודע את התאריך ושעת האירועים. לכן, אני לא יכול לגלות ללא פקודה בלתי-מגובשת של אבי מה שזה רצון אבי. הכלים שלי חשובים, כולם כמו אצבעות ידי. אל תשתכח שאנוכי הייתי אשר הייתי אני הוא אשר אנוכי (שמות 3:14), ואדם הוא אדם.
אמור להם לפתוח את מוחותיהם, ובכך יעירו לאמיתות גדולות שיתנהגו אותם להיות ילדי האמת שלי, אוהבים את דרכי האלוהית ומשיגים דרך האהבה חכמה קרובה יותר לביתי ומקושרת פחות מהעולם ...
אהובתי, באו, מנוחה, ללא הפסקת התפילה למען האנושות. הענווה היא המרכז של תכונות ילדי שאהוב אותם.
קבל את השלום שלי.
ישועך
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא